איטום מרפסת (גג מרוצף) הוא אחד התחומים המורכבים בעבודות האיטום, שכן מערכות האיטום העיקריות נמצאות מתחת לרצפות ולכן לא ניתן לראות את טיב האיטום שבוצע. מתחת לרצפות מצויה מערכת איטום שהנפוצה בה, מורכבת מיריעות ביטומניות או איטום בזפת בגגות ישנים. חשוב לדעת שכאשר יש נזילה, זה אומר שקיים כשל במערכת האיטום המצויה מתחת לרצפות! חשוב לוודא כי הבעיה אכן נובעת מהגג המרוצף ולא מהמרזבים או מקירות המרפסת. את הבדיקה הזאת ניתן לבצע ע”י סגירת המרזב והצפת המרפסת במים.
ישנן כמה שיטות לאיטום מרפסות כאשר כל מקרה לגופו:
השיטה הראשונה היא ניסיון לאטום את משטח הריצוף ולמנוע מכמה שיותר מים לעבור ממשטח הריצוף לחול ולמערכת האיטום, בשיטת איטום מרפסת זו יש לחרוט ע”י משחזת את ממשקי הרצפות (פוגות), פותחים רווחים בין הרצפות לרוחב של 4-5 מ”מ ולעומק של 3 מ”מ וממלאים רובה אפוקסית. בהיקף מורחים פוליאוריטאן במפגש בין קיר וריצפה.הרעיון למנוע הגעה של המים לאזור הכשל באיטום, אין וודאות גבוהה להצלחה.
שיטה זו מומלצת כאשר מוקדי הנזילות בבית הם קטנים וכאשר אין רובה בין הרצפות.
לפי התקן במרפסת מרוצפת החשופה לגשמים חייב להיות רובה ברוחב 3 מ”מ לפחות. חוסר רובה מאיץ את הזדקנות מערכת האיטום ומעמיס על מערכת הניקוז.
השיטה השנייה היא פירוק מקומי של רצפות בתקווה לזהות את הכשל במערכת האיטום. הכשלים הנפוצים הם חדירת צנרת את מערכת האיטום. פציעה מקומית עקב החלפת צנרת אינסטלציה וחוסר חציצה בין פנים לחוץ. שיטה זאת מומלצת כאשר יש מידע אודות עבודות שנעשו וחשד סביר שהייתה פגיעה. כאשר ישנה רטיבות בתוך החדר המקביל במפלסו למרפסת המרוצפת (לא מתחת למרפסת אלה מצידה). מומלץ להרים רצפות בפתח כניסה למרפסת סבירות גבוהה לחוסר חציצה.
השיטה השלישית היא איטום מרפסת על ידי שימוש ביריעות ביטומניות על גבי הריצוף ולאחר מיכן ניתן לרצף או לפרוס דשא סינטטי. היתרון העיקרי הוא העלות הנמוכה יחסית לעומת האפשרות להרים את המרצפות (אופציה רביעית). על מנת ליישם שיטה זאת יש לוודא כי קיים גובה בין מפלס הפנים והחוץ, כיוון שקצה היריעה צריך להסתיים בצורה אנכית ולא אופקית. בחלק מן המקרים יש להוציא את הפנלים מסביב לפני האיטום.
השיטה הרביעית היא שיטת איטום המרפסות עם הסיכוי הגבוה ביותר להצלחה – היא להרים את הריצוף, לפנות את החול והמילוי ולאטום את הבסיס ביריעות. החיסרון הבולט הוא המחיר הגבוה.